גמרא
פירוש
מִשֶּׁתָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ אאִם הָיְתָה שְׁנִיָּה נִכְנֶסֶת לִשְׁלִישִׁית שְׁנִיָּה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שְׁלִישִׁית מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי.
מנה״מ אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה קל״ו
טור יורה דעה של״א:קכ״ו
שולחן ערוך יורה דעה של״א:קכ״ו
סמ״ג מצוות עשה קל״ו
טור יורה דעה של״א:קכ״ו
שולחן ערוך יורה דעה של״א:קכ״ו
ב רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:א׳
רמב״ם הלכות מתנות עניים ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה קל״ו
סמ״ג מצוות עשה קס״א
טור יורה דעה של״א:י״ט
שולחן ערוך יורה דעה של״א:י״ט
רמב״ם הלכות מתנות עניים ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה קל״ו
סמ״ג מצוות עשה קס״א
טור יורה דעה של״א:י״ט
שולחן ערוך יורה דעה של״א:י״ט
אחד בתשרי ר״ה לנודר כיצד המודר הנאה מחבירו לשנה מונה שנים עשר חדש מיום ליום אבל אם אמר לשנה זו אפילו היה בעשרים ותשעה באלול כיון שבא לו לתחום אחד בתשרי כלתה שנתו והותר מיד בלא שום שאלה והתר וכן כל שנדר ונשבע איזה דבר עד ר״ה.
קצת מפרשים כתבו ששטר חוב שכתוב בו זמן פרעון לר״ה הבא ראשון שאין המלוה רשאי לתבוע באחד מראשי שנים הקודמים לאחד בתשרי מפני שסתם ר״ה תשרי וכן אם היה כתוב בו ר״ה סתם אין הלווה רשאי לעכב עד חמשה עשר בשבט והדברים נראין.
כל פרי שאין ראוי לאכילה כגון הבוסר וכיוצא בו אינו חייב במעשר עד שיגדיל שנאמר מזרע הארץ מפרי העץ עד שיהא פרי וכן הדין בתבואה וקטנית שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך עד שתעשר תבואה וקודם שיגיעו לעונה זו מותר לאכול מהם כל מה שירצה אף בתורת קבע ובסדר זרעים פירשו בכל הפירות איזהו עונת המעשר שלהם שמאותה עונה ואילך יאסרו ליאכל אכילת קבע בלא מעשר ונותן לכל פרי ופרי עונה הראויה לו והביאו בכאן שתים מהם התלתן לשיעור אחד והתבואה והזיתים לשיעור אחר התלתן משתצמח לזריעה ר״ל שהזרע שצמח בו נגמר כל כך שאם יזרעוהו יהא ראוי לצמיחה ותבואה או זיתים משיביאו שליש ר״ל משיתבשלו בכדי שליש בישול הראוי להם ושיעור הבאה שליש הוא נמנה משנתמלאת השבלת בגרעיניה עד שיגמר וסימן לדבר פירשו בתלמוד המערב כל שאדם נותן גרעינה מהם לתוך המים ושוקע ומגדולי המחברים כתבו בזה סימן כל שזורעה ומצמחה וגדולי הרבנים כתבו שאף ענבים בשיעור זה שאף הם קרויים תבואה שנאמר וכתבואת היקב ואע״פ שמצינו גם כן יקב בזיתים שנאמר ומלאו היקבים תירוש ויצהר מ״מ עקרו על התירוש.
כבר ביארנו שכל שהביאה שליש בשביעית אע״פ שנגמרה ונקצרה בשמינית הרי היא נדונת כשל שביעית ומ״מ אם לא הביאה שליש נדונת כשל שמינית ומשנכנסה יום אחד בשמינית הותרה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush